9/12/2017
דיווח אחרון לפני הטיסה שלנו הערב.
אמש נפגשנו עם הקבוצות במוזיאון היהודי בברלין
המוזיאון בנוי בצורה ארכיטקטית מסקרנת והמייצגים מונגשים לקהל באופנים שונים, חדישים ויצירתיים על מנת לרתק את הקהלים השונים המגיעים למקום מכל שכבות האוכלוסייה והגילאים.
חשיבותו של המוזיאון, לפי הגרמנים, הוא בעצם היותו חלק חשוב בהיסטוריה הגרמנית, מכיוון שהיהודים היוו חלק אינטגרלי בהתהוותו של העם הגרמני עוד מזמן השלטון הרומי באיזור ולפני קביעת הגבולות של המדינה.
הקבוצה התחלקה בצורה מעורבת בין שני מדריכים מקומיים.
קבוצה אחת התמקדה בנתיבי בריחה והגירה של היהודים בעקבות הרדיפה בזמן מלחמת העולם ה-II והקבוצה השנייה התמקדה בחיי היהודים בתקופה הדמוקרטית שלה, שלטון הוויימר, מהחקיקה הדמוקרטית הראשונה של גרמניה ב-1919 ועד עלייתם של הנאצים.
אני הצטרפתי לקבוצה השנייה (על כן הדיווח בנושא)
המדריך בעל אנגלית רהוטה, ריתק את התלמידים לאורך שעה שלמה.
הוא התמקד בתהליך פריצת גבולות הגטו של היהודים ושזו בעצם הייתה הפעם הראשונה בהיסטורית גרמניה שהיהודים קבלו שוויון זכויות אזרחיות מלאות והכרה על היותם גרמנים.
הסיפור של המיעוט היהודי באותה העת (שהיוו פחות מאחוז של כלל האוכלוסייה) שימש את המדריך להסביר לתלמידים על התנהגותם של מיעוטים בכל חברה והכמיהה והמוטיבציה הגבוהה של אלו להשתלב בחברה האזרחית.
המדריך התמקד במספר דמויות מובילות אשר הגיעו תוך פרק זמן קצר לקדם את החברה הגרמנית כולה בצעדי ענק ואף להשתלב בהנהגת העם.
בין הדמויות הוא התייחס לשר החוץ הראשון והיחיד היהודי שהיה לגרמניה ולטר רתנאו, שנרצח מספר חודשים מועטים לאחר בחירתו.
מגנוס הירשפלד, הסקסולוג היהודי הידוע שהיה הראשון להתייחס למניות כמדע ולהכיר בזכויות של הקהילה הלהט"בית. שכל עבודתו ומפעלו נמחקו מייד עם עליית הנאצים ב-1933. (אגב, בגרמניה רק לפני כעשרים שנה המדינה הכירה בזכויות אוכלוסיה זו)
נשים יהודיות מובילות ופורצות דרך בתחום האמנות (באואוס), הפמיניזם והפוליטיקה (רוזה לוקסמבורג)
וכמובן מדענים מפורסמים כגון אלברט איינשטיין, אנשים פורצי דרך בכל התחומים ושהחברה הגרמנית (בזמן הנאצים) הרסה את מפעלם והוקיעה אותם מתוכה.
התלמידים הסתובבו בין התערוכה מרותקים וביקשו לבלות עוד זמן בין המייצגים ולחקור את המקום.
לאחר ארוחת צהרים משותפת התאספנו לסיכום השבוע המשותף.
הסיכום היה מרגש, בעיקר היה מרתק לשמוע מה שהילדים הפנימו מהחוויה המשותפת.
…"הופתעתי לראות איך כל כך מהר אויב יכול להפוך לחבר הכי טוב"...." למדתי מה זה להיות ולהרגיש מיעוט בתוך קבוצה" (התלמידים היהודים היוו מיעוט במשלחת)...ועוד אמירות רבות של רצון להמשיך את הקשרים והעשייה המשותפת.
הורים כותבים >>>
דיווח אחרון לפני הטיסה שלנו הערב.
אמש נפגשנו עם הקבוצות במוזיאון היהודי בברלין
המוזיאון בנוי בצורה ארכיטקטית מסקרנת והמייצגים מונגשים לקהל באופנים שונים, חדישים ויצירתיים על מנת לרתק את הקהלים השונים המגיעים למקום מכל שכבות האוכלוסייה והגילאים.
חשיבותו של המוזיאון, לפי הגרמנים, הוא בעצם היותו חלק חשוב בהיסטוריה הגרמנית, מכיוון שהיהודים היוו חלק אינטגרלי בהתהוותו של העם הגרמני עוד מזמן השלטון הרומי באיזור ולפני קביעת הגבולות של המדינה.
הקבוצה התחלקה בצורה מעורבת בין שני מדריכים מקומיים.
קבוצה אחת התמקדה בנתיבי בריחה והגירה של היהודים בעקבות הרדיפה בזמן מלחמת העולם ה-II והקבוצה השנייה התמקדה בחיי היהודים בתקופה הדמוקרטית שלה, שלטון הוויימר, מהחקיקה הדמוקרטית הראשונה של גרמניה ב-1919 ועד עלייתם של הנאצים.
אני הצטרפתי לקבוצה השנייה (על כן הדיווח בנושא)
המדריך בעל אנגלית רהוטה, ריתק את התלמידים לאורך שעה שלמה.
הוא התמקד בתהליך פריצת גבולות הגטו של היהודים ושזו בעצם הייתה הפעם הראשונה בהיסטורית גרמניה שהיהודים קבלו שוויון זכויות אזרחיות מלאות והכרה על היותם גרמנים.
הסיפור של המיעוט היהודי באותה העת (שהיוו פחות מאחוז של כלל האוכלוסייה) שימש את המדריך להסביר לתלמידים על התנהגותם של מיעוטים בכל חברה והכמיהה והמוטיבציה הגבוהה של אלו להשתלב בחברה האזרחית.
המדריך התמקד במספר דמויות מובילות אשר הגיעו תוך פרק זמן קצר לקדם את החברה הגרמנית כולה בצעדי ענק ואף להשתלב בהנהגת העם.
בין הדמויות הוא התייחס לשר החוץ הראשון והיחיד היהודי שהיה לגרמניה ולטר רתנאו, שנרצח מספר חודשים מועטים לאחר בחירתו.
מגנוס הירשפלד, הסקסולוג היהודי הידוע שהיה הראשון להתייחס למניות כמדע ולהכיר בזכויות של הקהילה הלהט"בית. שכל עבודתו ומפעלו נמחקו מייד עם עליית הנאצים ב-1933. (אגב, בגרמניה רק לפני כעשרים שנה המדינה הכירה בזכויות אוכלוסיה זו)
נשים יהודיות מובילות ופורצות דרך בתחום האמנות (באואוס), הפמיניזם והפוליטיקה (רוזה לוקסמבורג)
וכמובן מדענים מפורסמים כגון אלברט איינשטיין, אנשים פורצי דרך בכל התחומים ושהחברה הגרמנית (בזמן הנאצים) הרסה את מפעלם והוקיעה אותם מתוכה.
התלמידים הסתובבו בין התערוכה מרותקים וביקשו לבלות עוד זמן בין המייצגים ולחקור את המקום.
לאחר ארוחת צהרים משותפת התאספנו לסיכום השבוע המשותף.
הסיכום היה מרגש, בעיקר היה מרתק לשמוע מה שהילדים הפנימו מהחוויה המשותפת.
…"הופתעתי לראות איך כל כך מהר אויב יכול להפוך לחבר הכי טוב"...." למדתי מה זה להיות ולהרגיש מיעוט בתוך קבוצה" (התלמידים היהודים היוו מיעוט במשלחת)...ועוד אמירות רבות של רצון להמשיך את הקשרים והעשייה המשותפת.
הורים כותבים >>>
