אמש זכינו לקבל את קמפוס גבעת חביבה כמעט כולו לרשותנו.
לאחר פעילות מגבשת המשכנו להעמיק בנושא המרכז חסידי אומות עולם.
על אף הגיל הצעיר של התלמידים, הנושא המורכב וחוסר יידע בהיסטוריה אצל חלק מהמשתתפים הצלחנו ליישר קו פחות או יותר בתחנות זמן הקשורות לשואה.
את היום סיימנו בביקור קצר בתערוכת בסה של מורשת.
היום בילינו יום שלם ביד ושם.
את הביקור התחלנו בשדרת העצים של חסידי אומות עולם בה המדריכה התמקדה ב8 דמויות שהתלמידים עובדים עליהן...חסידי אומות עולם גרמנים, פולנים ומוסלמים.
הביקור במוזאון התמקד בהיסטוריה בנירמברג, קרקוב וקיילצה בתקופת השואה ואחריה ובחסידי אומות עולם.
לאחר מכן שמענו עדות מפי לאה דויד, שהייתה ביגוסלביה ובאלבניה בתקופת השואה ועל ההצלה שלה ומשפחתה בידי מוסלמים.
בתום הראיון עם לאה, שסיפרה בחן ובהומניות את סיפור חייה וריתקה את הנוער, הגענו לארכיון יד ושם.
בארכיון חיכה לנו הצוות עם פריטי ארכיון וספרים על הדמויות שאנו עובדים עליהם . החומרים היו באנגלית, עברית, פולנית, גרמנית וערבית.
הילדים עיינו ביחד במהלך שעה...התייעצו אחד עם השני ותרגמו בין השפות.
הצילומים ועתקי חומר הארכיוני שלקחנו אתנו ישמשו את הילדים בהמשך לבנות את הביוגרפיות של חסידי אומות העולם שבחרו. את היום ביד ושם סיימנו בביקור ביד לילד.
היה יום לא פשוט ובמקביל מצויין .
בין הדברים שהילדים אמרו...
תלמידה גרמניה: בעקבות ההסבר במוזאון יש לי הבנה יותר ברורה איך המונים יכולים להגרר אחרי דיקטטור כמו היטלר...איך זה קרה בעיר שלי.
תלמיד פולני: כשביקרתי באושוויץ הרגשתי כאילו הזוועה מתרחשת לידי ואני חלק ממנה. החוויה ביד ושם הייתה שונה. הסיפור של חסידי אומות עולם מאוד מעודד ומסקרן אותי ללמוד על אנשים כאלו.
תלמיד מכפר קרע: זה היה יום מאוד משמעותי לגבי ואני לא מבין למה יש התנגדות מצד חברים שלי ללמוד ולהתאמת עם הנושא
תלמידה ממיגדו: זה היה מאוד קשה עבורי ומאוד התרגשתי מהביקור בגלל הסיפור של סבתא שלי שהיא ניצולה...אבל הכי ריגש אותי הייתה התמיכה שקבלתי מתלמיד מכפר קרע.
